במקרים רבים מחליטים ההורים מסיבות שונות לבטל את המינוי לבן הממשיך. אולם לא תמיד ניתן יהיה לעשות זאת.

עלינו לאבחן בין שני מקרים:

האחד, כאשר הסוכנות רשות מקרקעי ישראל והאגודה טרם אישרו את הליך מינוי הבן הממשיך.

אז אנו נמצאים במצב בו בעל הזכויות התחייב לתת מתנה, והוא יכול לסגת מהתחייבותו זו בהתאם לכללים שנקבעו בסעיף 5 לחוק המתנה, עליו נפרט בהמשך.

לעומת זאת, כאשר כל הגורמים כבר חתמו על הבקשה למינוי הבן ואישרו למעשה את העברת הזכויות בעת הפטירה, יהיה קשה הרבה יותר לחזור מן המתנה שכן מדובר במתנה שהושלמה (ניתן לחזור רק לפי התנאים הכלליים בחוק החוזים, כמו טעות, הטעייה, עושק כפייה וכו').

חזרה טרם אישור הליך המינוי:

אם כן, במקרה זה, בו המוסדות טרם אישרו את ההליך, ניתן יהיה לבטל את ההתחייבות בהתקיים מספר תנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק המתנה, התשכ"ח-1965:

5. (א) התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב.
(ב) כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו.
(ג) מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן.

ונפרט:

• בראש ובראשונה, ניתן יהיה לחזור מההסכמה למינוי כשאין מסמך בכתב המעגן הסכמה זו.
• אם קיימת התנהגות מחפירה של המקבל כלפי הנותן או כלפי בן משפחתו.
• אם ישנה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של הנותן.
• הכל בכפוף לכך שהבן שצפוי לקבל את המתנה לא שינה את מצבו לרעה בהסתמך על ההתחייבות לקבל את הזכויות במשק, כגון: השתקע במשק, בנה מבנים והשקיע כספים בהשבחת הנחלה.

חזרה לאחר אישור הליך המינוי:

אם אנו מצויים במצב השני בו כל הגורמים כבר אישרו את הבקשה למינוי הבן, המתנה כבר הושלמה ויהיה קשה מאוד לחזור ממנה אלא בטענות כלליות מחוק החוזים, למשל, שההורים לא באמת הסכימו למינוי ושחתימתם זויפה.

נראה להלן פסקי דין שבהם סרב בית המשפט לבטל מינוי בן ממשיך למרות שההורים התחרטו וביקשו לבטל את המינוי:

"בענייננו, מאז המינוי שנערך בשנת 1981 ועד לפטירת המנוח בשנת 2003, לא העלו ההורים כל השגה כלפי המינוי או תקפותו. נהפוך הוא במסמכי הסוכנות המופנים להורים עולה, כי מאז 1994 ואילך מודעים ההורים לכך שבנם המנוח מונה כ"בן ממשיך" בנחלה וככל הנראה הם לא פנו אליו לקבל הסכמתו לביטול מעמדו זה. רק לאחר פטירת המנוח, החלו ההורים נוקטים בהליכים משפטיים בהקשר זה...
תמ"ש 14340-09-09 ש.ב ואח' נ' נ.ב. ואח'


במקרה דלעיל, מינו ההורים את בנם ואשתו כבנים ממשיכים. המינוי אושר בסוכנות ולימים גם במנהל. לאחר שהבן נהרג בפיגוע, ביקשו ההורים לבטל את המינוי כך שהמשק לא יעבור בפטירתם לידי הכלה. ביהמ"ש דוחה את כל טענותיהם וקובע כי :

• ההורים ידעו היטב משמעות מינוי בן ממשיך ולא מינו את הבן ואשתו רק לצורך בניית בית שני בנחלה.

• הוכח שאם הבן היה בחיים לא הייתה מוגשת התביעה לביטול מינוי הבן המנוח ואשתו. במשך כ-20 שנה לא העלו ההורים כל טענה כלפי המינוי למרות שהיו מודעים היטב למינוי הבן.

• עוד קובע בית המשפט כי המינוי תקף למרות שהבן המנוח והכלה לא עיבדו את המשק החקלאי, מאחר ומרבית המשקים במושב אינם עוסקים בחקלאות, כי ההורים לא כללו תנאי של עיבוד המשק כתנאי למינוי הבן ואשתו, ובכל מקרה ההורים טענו את הטענה כלפי הכלה בלבד, שעה שהמנוח אף הוא לא עבד במשק אלא מחוצה לו.

• המינוי הושלם בסוכנות ולאחר מכן גם במינהל ולכן אין בכוח ההורים לבטל את המינוי. ההורים טענו כי אישור המינהל ניתן כ- 24 שנים לאחר המינוי המקורי, ולכן המינוי פסול. ביהמ"ש דוחה את הטענה וקובע כי המינוי הושלם עם אישור הסוכנות במועד המינוי המקורי (כלומר כאשר טרם ניתן אישור המינהל כי התפקיד של הסוכנות הוא העיקרי בהליך של מינוי הבן).
(אולם לא ניתן להתעלם מהעובדה כי עסקינן בהחלטה של ערכאה נמוכה ולא בביהמ"ש העליון ולכן לא מדובר בהחלטה מחייבת.)

• המינוי תקף למרות שהמלצת האגודה לא נחתמה בשתי חתימות של חברי ועד האגודה אלא בחתימה אחת. ביהמ"ש דוחה את הטענה וקובע שזה היה הנוהג במושב, שהמנוח התקבל המנוח כחבר אגודה, ומהטעם שהמינוי עצמו אושר בסוכנות ולאחר מכן במינהל.


במקרה אחר, הסכימו ההורים על מינוי בן ממשיך בנחלה והדבר אושר באופן עקרוני בסוכנות. אולם, הסוכנות ביקשה להוסיף לה מסמכים אשר רק חלקם הומצאו לה במהלך השנים. בהמשך חזרה האם מהסכמתה למינוי הבן כממשיך וטענה כי המינוי לא תקף כי ההליך לא הושלם.

ביהמ"ש העליון קבע לאחר שניתח את תשובת הסוכנות, כי אין ביכולתה של האם לחזור בה מהמינוי כיון שהוא אושר עקרונית בסוכנות, למרות שלא מולאו כל הדרישות שחלקן פורמליות גרידא, וכי המדובר במתנה שהושלמה.

"גם בהנחה שאישורה של הסוכנות היה מותנה בקיום דרישות מסוימות, אשר לא מולאו בשלמותן, אין עובדה זו גורעת מהשלמת המתנה".

(ע"א 1108/98 משה מדעי נ' שמחה מדעי, ניתן בבית המשפט העליון ביום 16.04.00)

התחייבויות ותנאים נלווים להסכם ההעברה לבן:

מה קורה כשאת ההתחייבות למינוי הבן מלווה הסכם לפיו על הבן לסעוד את ההורים ולטפל בהם, לגור עימם עד יום מותם, או לשלם חובות הרובצים על המשק?
הפסיקה אינה אחידה בעניין. לעיתים קבעה הפסיקה כי התנאי הזה הוא חלק בלתי נפרד ממינוי הבן ולעיתים קבעו ההיפך:
"בליבתו של הסכם בן ממשיך ניצבת מחויבותו של הבן הממשיך לדאוג למשק ולצורכי ההורה המבוגר, להתגורר בסמוך לו, לעבד את המשק ולדאוג לכל מחסורו של ההורה. אין מדובר ביצירה שיפוטית של תנאי מכללא מנסיבה חיצונית כזו או אחרת, אלא ממהות מוסד הבן הממשיך."
(בע"מ 3996/12 פלוני נ' פלונית, ניתן בבית המשפט העליון ביום 15.11.12).

עם זאת, ראוי לציין פס"ד שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, לפיו במוסד של הבן הממשיך קיים תנאי מפסיק אוטומטי, לפו כאשר הבן לא מטפל בהורים ובמשק הרי שניתן לבטל את המינוי. זאת, גם אם ההורים כלל לא קבעו תנאי כזה במפורש.

אותו עניין נקבע כי מינוי הבן ואשתו כבנים ממשיכים- מבוטל, לאחר שהוכח כי הבן ואשתו עזבו את המשק ולא סעדו את האם כאשר מצבה הרפואי התדרדר והותירו את המשק מוזנח. לכן, נקבע כי מינוי הבן מבוטל, על אף שנרשם בסוכנות.

חשוב לציין כי אלו קווים עקרוניים בלבד, כל מקרה אינו דומה למשנהו ותלוי נסיבות ספיציפיות, למשל: מהן הוראותיו הספיציפיות של ההסכם מול המינהל, כמה זמן והאם הבן כבר מתגורר במשק, מה הוסכם בין ההורים לבן, איך נוסחה ההסכמה הזו, האם השקיע במשק, האם טיפל בהורים, וכן הלאה.

מה הדין כאשר רק הורה אחד נותן הסכמתו למינוי?

במקרים רבים המשק רשום רק על שם אחד מבני הזוג, אולם, לאור חזקת השיתוף אשר קובעת כי כל הנכסים שקיימים בידי בני הזוג יתחלקו באופן שווה בינהם וחוק יחסי ממון שעיגן את הכלל הזה בחוק, בד"כ נדרשת חתימת שני ההורים על גבי ההצהרה להעברת הזכויות במשק לבן.
אם ישנה חתימה של אחד ההורים בלבד, על הבן יהיה להוכיח כי ההורה האחר הסכים במפורש או במשתמע להעברת הזכויות.

" האב לבדו הצהיר על הנתבע כבן ממשיך. ידיעת והסכמת האם לא הוכחה. הוכח אף ההיפך מכך. ללא הסכמת האם וחתימתה על מסמך בכתב, אין תוקף למינויו של הנתבע כבן ממשיך באשר נדרשת קביעת שני ההורים כאמור בסעיף 20 לחוזה ההתיישבות וסע' 20 (1) לחוזה המשבצת. ... משנפטרה האם ולא נקבע בן ממשיך, יש להעביר את הזכויות במשק לאחד היורשים בהתאם לעקרונות סע' 114 לחוק הירושה...

בתמ"ש 71010/97 צרור נ' צרור ניתן בבימ"ש לענייני משפחה ביום 21.08.02 ואושר בבית המשפט העליון בבע"מ 6234/06 פלוני נ' פלוני.

במקרה שארע, הצהיר האב על הבן כבן ממשיך והדבר אף נרשם בסוכנות ובמינהל. רק הוא היה חתום על ההצהרה בעוד שחתימת האם לא הופיעה עליו. התברר כי היא לא הסכימה למינוי ולא ידעה על המינוי. האם נפטרה. ביהמ"ש קובע כי הזכויות עברו אליה בהתאם להסכם המשבצת, והיות והמינוי לא תקף- העברת הזכויות במשק תהיה לפי סעיף 114 לחוק הירושה, לפיו יימסר המשק לבן שיכול לקיים את המשק- תוך פיצוי אחיותיו .

לסיכום
שאלת מינוי של בן ממשיך הינה שאלה מורכבת ורגישה מאוד אשר משפיעה על בעלי הנחלה עוד בחייהם. נוכח האמור, קבלת החלטה זו צריכה להיעשות תוך בחינת השיקולים הרלוונטיים ההשלכות הנובעות מהם והנפקויות המשפטיות הכרוכות באמור אשר על כן, נכון ורצוי לבצע מהלך שכזה תוך התייעצות עם גורם מקצועי הבקי בסוגיית הבן הממשיך והעברת זכויות בנחלה.