סעיף 1 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 מגדיר מהו שימוש חורג. לפי סעיף זה, מי שמשתמש בקרקע או בבניין בסיטואציה בה: "השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין או לפי היתר על פי כל חוק הדן בתכנון ובניה" אזי מבצע הוא שימוש חורג.
עיון בסעיף החוק מעלה כי למעשה ישנם שני סוגים שונים של שימוש חורג:
1. שימוש שלא הותר בתוכניות החלות על הקרקע או בתקנות חוק זה.
2. שימוש שלא הותר בהיתר הבניה אשר ניתן למבנה שבו חפצים לבצע את השימוש.
עצם הגדרת השימוש המבוקש כ"חורג" אין משמעה כי שימוש זה נאסר לביצוע כליל אלא, מקום בו השימוש נוגד את התוכניות החלות על הקרקע יש לעמוד בדרישות הועדה המחוזית לשם אישורו. כאשר השימוש המבוקש נוגד את יעוד המבנה בהיתר הבניה לו נדרש אישור הועדה המקומית לכך. באם יעמוד המבקש בכל דרישות הועדות לתכנון ובניה (בקרקעות חקלאיות מוכרזות אף בדרישות הולקחש"פ), דרישות מנהל מקרקעי ישראל ובנוסף, ישלם את מלוא הסכומים הנדרשים על ידי הגופים השונים, אזי יינתן לו היתר זמני לביצוע שימוש חורג במקרקעין.

לא יאושר שימוש חורג כאשר מהווה הוא סטייה ניכרת מהתוכנית החלה במקום וכאשר השימוש המבוקש שונה באופן מהותי מהשימוש המותר בתוכנית.

וכן, תקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתכנית), תשס"ב-2002 קובעות כי לא ניתן לאשר באמצעות שימוש חורג שינוי המשנה את האופי של הסביבה הקרובה, כמו למשל שימוש של תעשייה באזור מגורים, או מסחר באזור חקלאי.

בנוסף, יש לתת את הדעת לכך שלאחר תום התקופה אשר בה הותר השימוש החורג במבנה אזי יהיה על המבקש לפנות שוב לגופי התכנון ולגופים השונים ולקבל שוב היתר לשימוש המבוקש שאם לא כן אזי ינקטו נגדו הליכים פליליים לפי חוק התכנון והבניה ואף סביר כי במקרים בהם מנוהלת הקרקע על ידי מנהל מקרקעי ישראל תוגש כנגדו אף תביעת פינוי, סילוק יד וצו מניעה ולעיתים, אף תביעה לתשלום דמי שימוש בגין השימוש המבוצע ללא היתר.
לסיכום:
מי שחפץ לבצע שימוש אשר אינו תואם את ייעוד המבנה הקיים או את התוכניות החלות על הקרקע יכול לפעול במישור התכנוני לקבלת "היתר לשימוש חורג".
היתר זה הינו זמני, על פי רוב קצוב הוא לתקופה של שלוש שנים ולעיתים אף שנה אחת בלבד.
קבלת ההיתר מותנית בעמידה במלוא דרישות גופי התכנון, ובקרקעות חקלאיות אישור מנהל מקרקעי ישראל וכן בתשלומים שונים בגין היתר זה והרווחיות הכלכלית הגלומה לכאורה בו. עם תום תקופת ההיתר, יש לפעול מההתחלה לשם חידושו בכפוף לקריטריונים ולאינטרסים השונים של הגופים הנוגעים בדבר. משכך, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי לבחינת ייתכנות קבלת היתר שכזה וכדאיותו.
במאמרנו הבא בעניין שימוש חורג נפרט בעניין קרקע חקלאית ושימושים הנעשים בה ללא היתר.