הפעולות הדרושות להסדרת העברת הזכויות ע"ש הבן הממשיך

 
מהן הפעולות הדרושות לשם רישום בן ממשיך?

הוראת אגף חקלאי מס' 55 מטעם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) קובעת את הכללים להעברת הזכויות לבן ממשיך במושב אשר חתום על הסכם עם רמ"י והסוכנות היהודית.

בהוראה זו נקבע כי על הסוכנות לשלוח הודעה לרמ"י בדבר המינוי בצירוף כתב התחייבות החתום ע"י המתיישבים בעלי הזכות של הנחלה, במסגרתו מתחייבים ההורים למסור את זכויותיהם במשק לבן הממשיך ובת זוגו, לאחר מותם.

בנוסף נדרשת חתימת הבן הממשיך ובת זוגו על הבקשה.

עוד יש צורך בהמלצת האגודה למינוי הבן ואישור הסוכנות.

העברת הזכויות בפועל תהיה רק לאחר פנייה בכתב מטעם הבן ובת זוגו ופנייה של הסוכנות לרמ"י לאחר פטירת המתיישבים, בצירוף הודעת פטירה.
הכל בתנאי שאין החלטה סותרת אחרת של בית המשפט.

ע"פ הנוהל, כל עוד לא הועברו הזכויות בפועל הרי שבעלי הזכויות הינם ההורים לכל דבר ועניין כגון אישור תוכניות בנייה, התחייבות לרישום משכנתא, וכו'.

בהסכמים בהם הסוכנות אינה צד, ראינו כי לא קיים מוסד של בן ממשיך והזכויות עוברות בהתאם למנגנון שנקבע בהסכם המשבצת אשר נחתם בין רשות מקרקעי ישראל למושב אשר קובע כי הזכויות יועברו לבן הזוג, ואם אין בן זוג בחיים אזי תועברנה הזכויות לבן שמסוגל לקיים את המשק. באם יש מחלוקת בעניין, בימ"ש מכריע בכך.

רישום באגודה

אמרנו כי לשם מינוי הבן הממשיך דרושה הסכמת האגודה-כלומר המושב. סעיף 3 (א) לתקנות האגודות השיתופיות קובע את נוהל הקבלה כחבר לאגודה.

בהתאם להוראות הסעיף, על מנת להתקבל כחבר באגודה על בן ממשיך להגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר בצירוף מסמכים לפיהם אכן מונה ע"י ההורים.

במידה והועד מתנגד לקבלת הבן כחבר עליו לפתוח בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך לפי תקנון האגודה תוך 45 ימים, והליכים אלו אשר יכריעו את העניין.
אם הועד לא פועל כך תוך 45 ימים, הבן הופך באופן אוטומטי לחבר באגודה.


למעשה, תקנות האגודות השיתופיות באות לקבוע כי ככלל, על האגודה לקבל לשורותיה בן ממשיך אא"כ מדובר במקרים יוצאי דופן:

"המחוקק לא הותיר בידי האגודה אפשרויות רבות לסיכול קבלתו של הבן הממשיך לחברות. נעשתה התקנה כאומרת שזכותו של הבן הממשיך להתקבל כחבר הינה הנורמה התקינה והמועדפת, אך במקרים חריגים במידה ולאגודה עילה מיוחדת למנוע מן הבן הממשיך להתקבל כחבר, אזי מוטלת עליה החובה לפנות להליך בוררות מיד וללא עיכוב. התקנה אף מוצאת לנכון להטיל סנקציה על אגודה שלא פעלה להסדרת ענייניו של הבן הממשיך, ולחייבה לקבלו לחברות חרף התנגדותה".
(תיק מס' 703/362/07 בית הגדי אגודה שיתופית בע"מ נ' דמרי שמעון)


בפס"ד בעניין בית הגדי, שם סירבה האגודה לקבל בן ממשיך כחבר כי לטענתה אין הוא מתכוון לגור דרך קבע במושב נקבע כי הנורמה התקינה והמועדפת היא קבלת החבר, ורק במקרים חריגים בהם יש לאגודה עילה מיוחדת לסירוב עליה לפנות להליך הבוררות מידית.


מתי האגודה כן יכולה לסרב?

• כאשר הבן הממשיך לא מונה כדין (למשל, המינוי לא אושר ע"י רשות מקרקעי ישראל והסוכנות).
• כאשר אינו כשיר לחברות לפי תקנון האגודה (למשל, לא מתגורר במושב, לא מנהל אורח חיים דתי בניגוד לקבוע בתקנון, מסרב לשלם מיסים ותשלומים אחרים לאגודה).


חשוב להבהיר שוב, כי אין די באישור האגודה לבדה על מנת שמינוי הבן יושלם, אלא יש צורך בהסכמת רשות מקרקעי ישראל והסוכנות (במקרה בו מדובר בהסכם משבצת בו היא נכללת) כדי שהמינוי ישתכלל ויקבל תוקף.