במאמר זה נדון בהיבטים המשפטיים הנובעים משימוש לא חקלאי המבוצע בקרקע חקלאית וזאת ללא קבלת היתר לשימוש המבוצע.
רקע:
לכל קרקע ישנו יעוד אשר נקבע לה בתוכנית המתאר הארצית, המחוזית, המקומית ובאופן ספציפי ומוגדר יותר- בתוכניות המפורטות.

התוכניות המפורטות כפופות לתוכניות המקומיות אשר כפופות לתוכניות המחוזית אשר מושתתות על התוכניות הארציות הרלוונטית.

האזורים הכפריים, מוגדרים כאזורים חקלאיים והשימושים המותרים במקומות אלו מפורטים בתקנונים של התוכניות החלות על הקרקע.

לא אחת מוכרזות הקרקעות במושבים כקרקעות חקלאיות על ידי הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (הולקחש"פ) דבר המונע כמעט לחלוטין את האפשרות לקבל היתר לשימוש חורג במקרקעין אלו.

כמו כן, מעבר להסדרת הקרקעות בגופי התכנון ישנו אף מנהל מקרקעי ישראל אשר מנהל את הקרקעות החקלאיות ומתווה אף הוא מדיניות לגבי סוגי השימוש המותרים בקרקע זאת מתוקף היותו ה"בעלים" של הקרקע.

איזה שימוש מוגדר כשימוש חורג?
מעבר להגדרתו המשפטית של שימוש חורג אשר עסקנו בו במאמרנו הקודם, נשאלת השאלה הפרקטית איזה שימוש אשר מבוצע בקרקע חקלאית מוגדר כשימוש חורג?

לעניין זה נקבע כי שימוש חקלאי הינו זה הדרוש במישרין לייצור החקלאי בלבד וכל שימוש אחר אפילו אם הוא דרוש לחקלאות אולם לא באופן ישיר- יוגדר כשימוש חורג.

בהתאם לכך כבר נקבע בפסיקה:

1. עסק לאחסון חומרי הדברה שמטרתם לסייע לגידולים חקלאיים אינו מהווה שימוש חקלאי -ר"ע 30/86 פ.א.ב. שרותים בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל.
2. עסק למכירת עציצים ופרחים איננו עסק חקלאי- בג"צ 315/88 דולב נ' ראש המועצה האיזורית אפעל.
3. אחסון מזון לבעלי חיים למטרה מסחרית אינו שימוש חקלאי- רע"פ 252/04 שדות ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה לודים.
4. עסק לרכיבת סוסים בחוות סוסים אינו שימוש חקלאי- רע"פ 4594/04 ברא"ז נ' מדינת ישראל
5. בית בד לייצור שמן זית אינו שימוש חקלאי- ע"פ 1305/04 הועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון נ' חאג' מוחמד.

בעניין זה בשנים האחרונות חלו תמורות ובינהן החלטת רמ"י 1458 שמתירה בתאים מסוימים שימוש לפעילות לא חקלאית (פל"ח), החלטה 1316 שמתירה שימושים נלווים לחקלאות. וברמת המושב, החלטה 1470 שעניינה שינוי יעוד לתעסוקה.

למרות כל החלטות הללו אשר לכאורה "מאפשרות ביצוע פל"ח" הדרך החוקית להסדרת שימוש שאינו חקלאי אינה פשוטה כלל ומעבר להתנהלות הפרוצדוראלית הלא פשוטה הכרוכה באמור, אישור השימוש כרוך אף בתשלום כספי לא מבוטל למנהל מקרקעי ישראל וכל זאת אך לשם קבלת היתר זמני לביצוע פעילות לא חקלאית בקרקע.

המגבלות והקשיים המוערמים על גבי המתיישבים בניסיון לקבלת אישור לבצע פעילות לא חקלאית בקרקע מובילה את המתיישב הפרטי לא אחת למסקנה כי לאור אילוציו השונים יבצע הוא שימוש לא חקלאי בקרקע מבלי שיקבל את אישור המנהל והועדה לדבר.

המשמעות הישירה של מהלך שכזה הינה נכונות המתיישב להיחשף להליכים משפטיים שונים נוכח הפעילות המבוצעת.
1. כתב אישום: ההליך הננקט על ידי הגופים המתכננים היינו, ועדות התכנון, הינו הגשת כתב אישום בהתאם לסעיף 204 לחוק התכנון והבניה מתוך מטרה להביא להפסקת השימוש החורג המבוצע שלא כדין. הליך זה אינו ההליך הבלבדי הננקט על ידי ועדות התכנון אלא בסיטואציות מסוימות הועדה נוקטת בהליכים קיצוניים יותר כדוגמת צווים מנהליים או שיפוטיים להפסקת הפעילות על אתר.

2. כתב תביעה: ההליך המשפטי אשר בו נוקטת רשות מקרקעי ישראל במקרה בו מבוצעת פעילות לא חקלאית בקרקע הינו הגשת תביעה אזרחית הכוללת מספר סעדים: צו מניעה-להפסקת השימוש וצווי עשה לסילוק המשתמשים (צדדי ג'). כמו כן במקרה בו הוקם מבנה שלא כדין או הוסב הוא לשימוש חורג שלא כדין אזי אף מוגשת תביעה להריסת מבנה זה. פריט נוסף הכלול בתביעת מנהל מקרקעי ישראל הינו הרכיב הכספי בו תובע המנהל תשלום "דמי שימוש ראויים" בגין התקופה בה בוצע השימוש הלא חקלאי.

לסיכום:
קבלת היתר לבצע שימוש חורג בקרקע כרוך בקבלת אישורם של מספר גורמים ובכללם רשות מקרקעי ישראל והועדה המקומית. אישור זה הינו זמני וכרוך בתשלום כספי לא מבוטל לרמ"י.

ישנם מצבים בהם אין כל אפשרות לקבל היתר לשימוש שכזה עקב שימושים חורגים אשר בוצעו בעבר בקרקע וכן מבנים אשר הוקמו ללא היתר או הוסבו למטרות לא חקלאיות בעבר באופן לא מוסדר אלא אם יוסדרו השימושים והמבנים לרבות תשלום דמי שימוש לרשות בגין תקופת ביצוע השימוש הלא חקלאי.

נוכח האמור ובהתאם לשיקוליו השונים של המתיישב לעיתים מבכר הוא לבצע שימוש חורג מבלי שקיבל לכך היתר כדין. מרגע בו מחל המתיישב לבצע שימוש חורג אזי נחשף הוא לתביעת מנהל או לכתב אישום מטעם הועדה.

הליכים אלו הינם הליכים שונים ונפרדים לגמרי אולם משפיעים הם באופן מובהק האחד על השני מרגע בו מסתיים הדיון בהם. אשר על כן, קיימת חשיבות עליונה כי כל ההליכים המשפטיים ינוהלו באופן הרמוני מתוך ראיה כוללת ומקיפה של הסיטואציה המשפטית תוך ליווי משפטי צמוד של עורך דין הבקיא בכל הנוגע לתחום השימושים החורגים בקרקעות חקלאיות תוך מתן דגש לאינטרס הפרטני של המתיישב.