אפריל 2020
החודש נעסוק בפסק דין מעניין במסגרתו ביטל בית המשפט צו הריסה מינהלי שהוציאה היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, מאחר ולא קיימה את חובת ההתייעצות הקבועה בהנחיות ובחוק.
ובמה דברים אמורים?
מדובר בבניית שני בתי מגורים שהחל המבקש לבצע במקרקעין בכפר עראבה שבגליל.
אין מחלוקת כי למבקש אין היתר בנייה וכי מאחר והמקרקעין הינם בייעוד חקלאי, אין "אופק תכנוני" להכשרת המבנים.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לב הגליל הוציאה צו הפסקה מינהלי לעבודות אלו, והמבקש אכן הפסיק את העבודות בהתאם לצו.
אלא שזמן קצר לאחר מכן הוצא צו הריסה מנהלי ע"י המשיבה- היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה.
המבקש טען כי צו ההריסה המנהלי הוצא בניגוד להנחיות המשיבה ולסעיף 225 לחוק התכנון והבניה, לפיהן בטרם הוצא הצו, על היחידה הארצית לבחון אם יכלה הוועדה המקומית לבצע את האכיפה והאם במקרה הספיציפי אכן ננקטו הליכים על ידה, ורק לאחר מכן לקבל החלטה האם נכון לבצע את האכיפה על ידה, במקום הוועדה המקומית.
לטענת המבקש, הוסתר מהמשיבה כי הוועדה המקומית אכן פעלה בעניינו והוציאה צו הפסקה מינהלי.
בית המשפט מקבל טענה זו וקובע כי נפל בפעולות המשיבה פגם חמור שיש בו כדי להביא לביטול הצו.
נקבע שלא הוכח כי בפני הגורמים המייעצים אצל המשיבה הובאו מלוא הנתונים הרלוונטים ובמיוחד העובדה כי אכן ננקטו הליכים נגד המבקש ע"י הוועדה המקומית.
למרות שיש הצדקה, כך לשון ביהמ"ש, להוצאת צו הריסה, תפקידו של ביהמ"ש לוודא כי המשיבה פועלת בהתאם להנחיותיה תוך כיבוד רשויות האכיפה המקומיות.
לאור האמור, בוטל צו ההריסה המנהלי נגד המבקש.
בברכת חג שמח,
עו"ד גדעון בן-אור וצוות המשרד
בצה"מ 10878-10-19 עיאדה נ' היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון והבניה, ניתן ביום 23.03.20.