לפי הפסיקה שתובא להלן- דינו בטלות.

ובמה דברים אמורים?

נגד המבקש הוצאו צווי הריסה מנהליים ביחס למספר מבנים. המאשימה טענה כי המקרקעין מוגדרים כקרקע חקלאית ובתחום תוכנית מתאר חדשה אשר מצויה בהליכי הפקדה, וכי בתחום המקרקעין תוואי של דרך. כן טענה, כי העבודה האסורה נבנתה במטרה לסכל את תוכנית המתאר הנ"ל ואת תכנון הדרך ובכך פוגעת בציבור הרחב.

המאשימה הסתמכה על  מפה שהוגשה מטעמה ולפיה המבנים או חלק מהם נבנו על תוואי הדרך המתוכננת או בקרבה רבה לו.

המבקש הגיש מצידו בקשה לביטול הצווים, בטענת אפלייה וכן בטענה כי מתקיים אופק תכנוני למבנים.

המבקש טען, כי המפה שהוגשה מטעם המאשימה אינה נכונה וכי תוואי הדרך הוסט, כך שהמבנים אינם מצויים בתוואי הדרך. טענה זו נתמכה בעדותו של מודד מטעמו.

לאור כך נאלצה המאשימה להגיש תשריט מתוקן ובו הודתה למעשה כי תוואי הדרך הוסט אל מחוץ לתחום המקרקעין נשוא הבקשה, וכי המידע השגוי עמד בפני מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני המקרקעין בעת הוצאת הצו.

 

בית המשפט מביע תרעומת על התנהלות המאשימה אשר הסתמכה על מידע תכנוני שגוי בעת הוצאת הצווים.

נפסק, כי מכשיר של צו הריסה הינו מכשיר רב עוצמה, הפוגע לא רק בעבריין אלא גם בבני משפחתו וכי על המאשימה  להפקיד הקפדה יתירה טרם הוצאתו. אמנם, צווי הריסה מנהליים חשובים להתמודדות עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית אולם אין הדבר פוטר את רשות האכיפה לבסס את החלטותיה על מידע עובדתי נכון ומהימן. בענייננו הוצאת הצווים התבססה על תשתית עובדתית מוטעית. הטעות כאן הינה בעלת משנה חשיבות שכן בנייה על תוואי של דרך חמורה במיוחד נוכח הנזק לציבור ולשלטון החוק, וזהו מעין ניסיון לקבוע עובדות בשטח ע"מ לסכל את התכנון המוצע. אלא שהבנייה כלל אינה בתחום תוואי הדרך. לאור האמור מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין ועל כן, דין הצו להתבטל.

בית המשפט ממשיך וקובע כי לא ברור כיצד החלטה זו, שהתבססה על מידע שגוי, עברה את משוכת חובת ההיוועצות עם מתכנן המחוז, וכי חובת ההיוועצות בטרם הוצאת הצו הינה בדיוק כדי למנוע טעויות כאלו.

ראוי היה למשיבה לבטל את הצווים בעצמה או להודיע על הסכמתה לביטולם, בכפוף לזכותה לשקול מחדש את הדברים בהסתמך על המצב העובדתי הנכון אלא שהמאשימה בחרה שלא לעשות כן.

בית המשפט ממשיך וקובע כי אי נטילת אחריות עלול לכרסם באופן שמייחסים בתי המשפט לנתונים אשר מוצגים על ידה ולמקצועיותה.

לבסוף, מעיר ביהמ"ש כי בתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה חוזקה האכיפה לרבות באמצעות צווי הריסה מנהליים. אולם דווקא משום כך על המאשימה להוציא צווים אלו בזהירות ובאחריות, לשון בית המשפט:

כאמור לבסוף מבטל בית המשפט את צווי ההריסה תוך חיוב המאשימה בהוצאות בסך 6000 ₪

                                                                                                                  בברכה,                                                                         

 עו"ד גדעון בן-אור וצוות המשרד